Back To Manhigut homepage

ב"ה                                                                                 כ"ב אדר תשס"ב

מלחמה עכשיו

משה פייגלין

עת מלחמה ועת שלום – עכשיו עת מלחמה.

לא מלחמה כדי להביא אותם למשא ומתן.
לא מלחמה כדי להביא את השלום.
לא מלחמה כי אין ברירה.
אפילו לא מלחמה כדי להפסיק את הפיגועים.

מלחמה עבור הצדק.
מלחמה עבור המוסר.
מלחמה עבור האמת.
מלחמה – כי כל דבר אחר הוא השלמה עם
הרוע, הרשע, והאכזריות.
מלחמה – כי אנחנו הטובים.
מלחמה כי אנחנו האחראים.

מלחמה מצווה עכשיו

המרחם על אכזרים, סופו מתאכזר אל רחמנים – לימדונו חזלנו.

לא הערבים רוצחים אמהות
רוצחים אותן הרחמנים שנתנו לרוצחים נשק.

לא הערבים שורפים תינוקות
שורפים אותם רודפי השלום שהכירו בצדקתם.

לא האכזרים מפוצצים אותנו
מפוצצים אותנו הרחמנים שכוונו אליהם את רחמיהם.

מלחמה עכשיו.
מלחמת מצווה -
עכשיו.




ישראל מעולם לא הכריזה מלחמה. נשמע מפתיע – אבל מדינת ישראל שתמיד ראתה עצמה במצב מלחמה, המדינה שעברה חמש מלחמות – מעולם לא היתה באמת במלחמה. התמודדנו מול איום – זה כן. נלחמנו על נפשנו – זה וודאי, אבל מעולם לא הכרזנו מלחמה ויצאנו להלחם על עניין צודק.

הסרנו את האיום ונעמדנו.

שנים על גבי שנים ביצעתי תעסוקות מבצעיות על גדר המערכת. לילה אחד – בעוד הקומנדקר מתקדם לאיטו לאורך נהר הירדן – שאלתי את הנהג המנומנם, "תגיד לי – למה יש פה גדר?"

הנהג חשב שאני מנסה להתבדח על חשבונו – שנים אנו מבצעים אחזקת קו בגזרה הזו, ופתאום נזכרתי לשאול אותו למה בכלל יש כאן גדר?

"מה זתו'מרת הוא שאל".

למה הגדר על גדת הירדן שלנו ולא בצד מזרח – על הגדה שלהם? הרי הם אלו שהפסידו במלחמה – לא?

הנהג התבלבל – וגם אני שקעתי בהרהורים

"האמת" – אמרתי לו לבסוף.

"האמת היא שכלל לא הייתה מלחמה – והם אף פעם לא הפסידו.

הם איימו עלינו מקלקיליה, דחקנו אותם לפה, ועכשיו הם ממשיכים לאיים עלינו מפה.

אם היתה מלחמה – והיינו מנצחים לא היה צריך גדר. בטח לא בצד שלנו."

מעולם לא הייתה לישראל מלחמה – כי מעולם לא היה לישראל צדק.

כל שהיה לנו הוא הצורך לשרוד.

השרידות הפכה טעם חיינו, ויד ושם – לבית המקדש.

מותר להלחם כדי לשרוד, אסור להלחם על צדק.

איך שהו הסתדרנו עם זה מול מדינות ערב. איך שהו ההתגוננות מולם נתפסה כחלופה לצדק.

כי הם היו רבים וחזקים, והחלש אצל הנוצרים – תמיד צודק.

אבל לקב"ה נמאס מהעניין הזה, כמה אפשר לתת ליהודים לחמוק המקטע האמיתי שלהם

אז הוא החליט לחלץ מאתנו בכוח איזו משמעות.

והוא עשה לנו מן תרגיל מתוחכם. הביא לנו אויב חלשלוש. אויב כזה שלא נראה כי הוא מאיים על שרידותנו. עכשיו אנו הגדולים והחזקים – עכשיו עם מוסר החלשים הנוצרי שלנו אין לנו יכולת להלחם.

יש לנו יכולת לבצע שיטור – לוחמה – חיסול קיני טרור – איך שלא יקראו לזה הפרשנים

אין לנו יכולת לצאת למלחמה, בלי צדק.

ואנו מדממים וגוססים ולא מסוגלים להתמודד עם אוייב קטן, חלש, ועלוב – עם אוייב שחשף את נקודת התורפה של ישראל

שחשף את העובדה שאין לישראל - צדק.

הקב"ה מכריח אותנו – פשוטו כמשמעו – להודות בצדקתנו – אחרת נמות.

ולהודות בצדקתנו- זה להכריז מלחמה.

מלחמה עכשיו.

בגיל ובששון יצאו באמריקה למלחמת אזרחים על עניין צודק - שחרור עבדים. מתנדבים מכל העולם יצאו בכיף למלחמת האזרחים בספרד, חיילי בנות הברית עלו בשירה על הרכבות לחזית מול גרמניה הנאצית, הם האמינו בצדקתם, שאבו מכך עידוד ושמחה, והכריזו - מלחמה.

לנו אין יכולת לכך משום שלנו -
אין צדק.

אין לנו ברירה אלא לחזור אל עצמנו ואל הצדק היהודי שלנו
להפשיל שרוולים
לקבוע יעדי אמת.

ולצאת למלחמה.

מלחמה עכשיו.