ב"ה
אדר תשנ"ח

שנת הלימודים

לפי לוח עברי

(הצעה מעשית)

מיכאל פואה

טיוטה שניה

הערות והארות יתקבלו בשמחה

מצפה נטופה
ד.נ. גליל תחתון
טל/פקס: 678-1024 (04)

הקדמה:

בשנים האחרונות נמצאים אנו בתהליך בו המערכת הציבורית מיישרת קו עם האוירה של ככל הגויים בית ישראל". תפיסה זו מנסה למחוק בהתמדה , כל מאפיין יחודי של עם ישראל , בשם הדמוקרטיה והשוויון. לעומת זאת קיים בציבור תהליך חזק מאוד של רצון לביטוי היחוד היהודי. בציבורים מסויימים מתבטא הדבר בחזרה בתשובה ובציבורים אחרים בהתחברות למקורות ללא קבלת עול מלכות שמיים. הרצון לקבל הנהגה שאינה בועטת ומזלזלת בכל ערך יהודי , אלא מעודדת תומכת ומחזקת את הקשר בין העם למורשתו , בא לידי ביטוי בצורה ברורה בבחירות האחרונות , אך השינוי המקווה לא הגיע. הזהירות מפני כפיה או מה שנראה ככפיה יוצר שיתוק אצל מי שאמורים להוליך את המהלך הזה.

לוח הזמנים של כל אדם , הוא דופק החיים של פעילותו ועל אחת כמה וכמה בחייה של אומה. יחד עם זאת הוא מסגרת וכלי שימוש , שאינו מחייב ברמה המעשית והאישית דבר. המהלך של מעבר לשימוש בלוח עברי יש בו את כח התנופה לעורר הזדהות , גאווה והתחברות למקורותינו , בלי הנוגדנים של הכפייה המעשית. ברור מאליו כי אלו שחיקוי תרבות המערב בראש מעייניהם , ומחיקת היחוד היהודי הוא חלומם , יזעקו חמס כנגד שינוי זה. אך ברור לי שרובו של העם ישמח בכך ויראה בחזרה זו לשימוש בתאריך שלנו , המשך התהליך המבורך של חזרתנו לארצנו ולשפתנו. (גם אם בתחילה יקשה עליו השינוי כדין כל שינוי.)

פתיחה:

מערכת החינוך פועלת היום לפי שני לוחות שנה, הלוח העברי והלוח הלועזי.

ההתאמה בין שני הלוחות יוצרת פתרונות משונים שאלמלא היינו רגילים אליהם הם היו נראים בעינינו מוזרים מאוד. שנת הלימודים אמנם נקבעת לפי הלוח העברי אך תחילתה לפי הלוח הלועזי. כך למעשה אין לנו מבנה שנה קבוע , ובכל שנה טורחים המנהלים והמורים לבדוק , כמה ימים מלמדים לפני ראש השנה , ומתי תחול בהתאם המחצית או השליש. גיל השייכות לכיתה נקבע גם כן לפי הלוח הלועזי. לכן במקום שכל התלמידים יהיו בני אותו גיל ויחגגו אותה שנת הולדת , ובשנה אחת יהיה לכולם בר מצווה או בת מצווה , נוצר מצב בו יש תלמידים שכאילו הרוויחו שנה , והם חוגגים את בת המצווה בכיתה ז' ובר המצווה בכיתה ח' , דבר שמקשה על תכנון שנה משותפת לכולם.

אלו מקצת מהדוגמאות בהן נראה האבסורד בעירוב של שני הלוחות.

האפשרות לעבור לשנת למודים רק על פי הלוח הלועזי אינה מעשית , כיוון שחגי ישראל הם גורם משמעותי מאוד בתכנון השנה , והם חוזרים במסלול קבוע רק על פי הלוח העברי. לכן הדרך היחידה למעשה היא , לעבור לשנת לימודים על פי הלוח העברי כפי שמפורט בהצעה זו.

מבוא:

השנה העברית בנויה על התאמה בין לוח השנה השמשי , לבין הלוח הירחי הבנוי על חודש ירחי. במהלך שנה שמשית יש 365 יום וב- 12 חודשי ירח 354.5 יום. כדי לתאם ביניהם נתנה תורת ישראל פתרון הבנוי על סוד העיבור. בכל שלש שנים מוסיפים חודש לשנה. (בכל 19 שנים יש 7 שונת עיבור).

באופן מעשי ישנם 14 לוחות שנה אפשריים: 7 של שנים רגילות ו- 7 של שנים מעוברות. בשנה רגילה יש 355-353 ימים ובשנה מעוברת יש 385-383 ימים.

כיום בשנת לימודים אחת יש 219 ימי לימוד* (*בבית הספר היסודי). לפי ההצעה החדשה יהיו 226-224 ימי לימוד בבית הספר היסודי ובשנה מעוברת יהיו 242-240 ימי לימוד בבית הספר היסודי. לפיכך תיווצר תוספת של כ-34 ימי לימוד במהלך 3 שנים שהם 11.3 יום לשנה בממוצע.

החלוקה באופן מעשי שונה כיוון שבשנה רגילה יתווספו 7-4 ימים ובשנה מעוברת 23-21 ימים.

אפשר כמובן להאריך את החופש הגדול כך שלא יתווספו ימי לימוד כלל , אך דומני שהצעה זו עדיפה.

עקרי התוכנית:

תכנון שנת הלימודים בצורה קבועה לשנה רגילה ולשנה מעוברת.

בשנה יהיו 75-74 ימי חופשה קבועים לכל השנים בהתאמה למועדי ישראל. ו-3-2 ימי חופשה לפתירת בעיות של ימי גשר וכד'. בשנה מעוברת יתווספו באופן קבוע 10-9 ימי חופשה בצמוד לחופשת סוכות וחנוכה, ו-16 ימי לימוד. התאריך הקובע לגיל הכניסה לכיתה א' יהיה א' אלול.

עקרונות:

1. יצירת מרחבי זמן של לימוד בלי הפסקות , כך שבין חגים סמוכים יינתנו ימי חופשה.(במקום ימי הגשר).
2. פיזור חופשות בנות שבועיים עד שלשה במהלך השנה במקום ריכוזם בחופשה אחת גדולה.
3. נתינת פרק זמן להתארגנות לפני ימים בעלי אופי מיוחד כימי שמחה , אבל וזיכרון.

יתרונות:

1. הטמעת השימוש בלוח העברי במדינת ישראל.
2. התאמה מלאה בין מועדי החופשות , לבין זמן הלימוד כך שלא ייווצרו תופעות בהן מתחילה שנת הלימודים מספר ימים לפני ראש השנה , ומיד לאחר מכן יש חופשה וכד'.
3. שנת הלימודים תהיה בעלת מבנה קבוע , דבר שיאפשר תכנון שנתי קבוע.
4. חלוקה סבירה של החופשות במהלך השנה כך שהם יהוו גורם משחרר. במצב הנתון היום החופש הגדול הוא ארוך מידי , ולעומת זאת ביתר החופשות אין מספיק זמן להתארגנות ומיצוי הזמן.
5. רמת גיל אחת בכל כיתה.
6. הוספת ימי לימוד.

חסרונות:

1. אי התאמה בין תשלומי המשכורות , שנעשים בשלב זה לפי הלוח הלועזי , לבין חודשי העבודה.
2. פתיחת הסכמי עבודה עקב השינויים המתבקשים.
3. יצירת פערים בין שנים רגילות לשנים מעוברות , בתוספת ימי לימוד וחופשה בשנות העיבור.

יישום:

חופשות קבועות:

1. התחלת השנה ב-א' אלול או ב-ג' אלול באותן שנים שא' אלול חל ביום ו' בשבוע.
   (א' אלול יחול תמיד באחד מהימים הבאים א',ב',ד',ו').
2. חופשת ר"ה 3 ימים.
3. יציאה לחופשת סוכות בערב יוה"כ עד וכולל אסרו חג סוכות (שבועיים).
4. חופשת חנוכה 8 ימים מ-כ"ה כסלו עד ליום השמיני של חנוכה.
5. חופשה בת 2 ימים בפורים.
6. חופשה מ-א' ניסן ועד ל-כ"ה ניסן. (שלשה שבועות + יומים).
7. חופשות יום העצמאות ול"ג בעומר 2 ימים.
8. חופשת שבועות 3 ימים.
9. החופש הגדול: לתיכונים מ-י"ז תמוז עד ל' אב , ולבתי הספר היסודיים מ-א' אב עד ל-ל' אב. (למעט חריג 1 ראה סעיף 1)

חופשות משתנות:

1. בשנים בהם א' אלול חל ביום ו' בשבוע , יום ו' יצטרף לחופש הגדול שלפניו והלימודים יחלו ביום א' ג' אלול.
2. בשנים מעוברות יתווסף עוד שבוע לחופשת סוכות. הלימודים יחלו ב-א' חשוון ,כך חופשת סוכות תהפוך לחופשה בת 3 שבועות. כמו כן לחופשת חנוכה יתווספו 3-5 ימים , לפי מבנה השנה , כך שחופשת חנוכה תהיה כשבוע וחצי.
3. בשנים בהם יחול יום העצמאות או ל"ג בעומר ביום ה' , יהיה יום ו' יום חופשי.
4. במספר שנים בהם יחול יום העצמאות ביום ד' יהיו יום ה' ו-ו' ימים חופשיים , כדי להשלים ימי חופשה.

השלכות:

ההשלכות של שינוי זה הן רבות וקשה לצפות את כולן מראש , ברור שכל המערכות העוסקות בנופש תיירות וקיטנות , יצטרכו להתאים את עצמן ללוח הזמנים החדש. יולי אוגוסט יפסיקו להיות שם נרדף לחופשות הלאומיות , החופש הגדול ינוע בין אמצע יולי לסוף אוגוסט , וחופשות אחרות כמו פסח (תחילת האביב) או סוכות וחנוכה (בעיקר בשנים מעוברות) יקבלו נפח גדול יותר. איני צופה בעיה מיוחדת בכך שכן גם היום מערכות אלו מתאימות עצמן לחגים בהתאם ללוח העברי.

ביחס לגיוס לצה"ל לא אמורה להתעורר בעיה מיוחדת שכן מדובר במחזורי גיוס שבסוף שנת הלימודים יתגיסו במקום להמתין למעלה מחצי שנה כפי שקורה כיום.

קשיים ופתרונות:

1. ש. כיצד ניתן לבצע מעבר קל בין שנת לימודים לפי המבנה הישן לחדש?
   ת. המעבר המתאים ביותר הוא כאשר תחילת שנת הלימודים לפי ההצעה החדשה, חלה     בסמוך לתחילת שנה"ל לפי המצב הקיים. לדוגמא בשנת הלימודים תשס"ד תחילת     שנה"ל לפי ההצעה החדשה היא ב-ג' אלול תשס"ג, שיחול ב-31/8, יום לפני תחילת     הלימודים במצב הקיים.

2. ש. משכורות:
   א. קביעת התוספת עבור ימי העבודה הנוספים.
   ב. התאמה בין חודשי העבודה לחודשי המשכורת.
   ג. מה קורה בעת החלפת מקום עבודה בשנה רגילה הקצרה משנת משכורת בכ-11 יום,     ולהיפך בשנה מעוברת הארוכה משנת משכורת בכ-21 יום?
   ת. א. הדבר יצטרך להיקבע במו"מ בין ארגוני המורים למשרד חינוך על בסיס תוספת ממוצעת         של 11 ימי לימוד בשנה.
       ב. אין כלל בעיה כיוון שנניח שמורה החל לעבוד ב- א' אלול תשנ"ז 3/9/97 וסיים         את שנת הלימודים כולל החופש הגדול ב- ל' אב תשנ"ח 22/8/98 במידה והוא         ממשיך באותו מקום עבודה הוא יחל לעבוד ב-א' אלול תשנ"ח 23/8/98 ויקבל את         משכורתו כרגיל. במקרה והוא יעזוב את מקום עבודתו, הוא יקבל משכורות רק עד         ה-22/8/98. במקום עבודתו החדש, הוא יקבל משכורת החל מ-23/8/98 למעשה תמיד         תיערך התחשבנות בסיום העבודה לזכותו או לחובתו של המורה בהתאם לשנים שעבד,         כאשר הפער יכול להיות בין 0 ל-18 ימי עבודה לזכותו או לחובתו.
       ג. התשובה נמצאת בסעיף ב.
   

3. ש. שינוי התאריך הקובע לכניסה לכיתה א' מה-1/1 ל-א' באלול יצור מצב של מחזור     אחד ענק (תוספת של 4 חודשים) בשנה הראשונה , ומחזור אחד קטן בשנה השניה.
   ת. המעבר צריך להיות מדורג , והוא יכול להתחיל כבר בשנה הבאה. בכל שנה יש להזיז     את התאריך כבחודש (כמובן לאחר בדיקת הנתונים) , וכך לא ייווצרו פערים גדולים.

שני נספחים:
נספח א' : טבלת השוואה עברי - לועזי לשנים תשס"א - תשס"ה.
נספח ב' : 14 לוחות בהם מופיעים כל סוגי השנה האפשריים , ובהם מסומנות החופשות בהתאם לתוכנית המוצעת. וטבלת סיכום לכל השנים.

(הנספחים מופיעים בהצעה המקורית)

כל הנתונים הם ביחס לביה"ס היסודי. בבתי הספר התיכוניים מסיימים את הלימודים עשרה ימים לפני בתי הספר היסודיים , פער זה ישמר גם בהצעה זו.