הכרה ערבית בריבונות יהודית על פלשתין

העובדות היו ידועות היטב והוכרו פומבית על ידי הקהילה הבינלאומית ב-1919, במהלך ועידת השלום של בנות הברית בפריס, אליה הגיעו נציגים של המוסלמים מהמזרח התיכון ונציגי העם היהודי. בוועידה זו האמיר (ונסיך הכתר) פייסל, בנו של המלך חוסיין (אבי סבו של המלך חוסיין של ירדן), שעמד בראש המשלחת המוסלמית, הסכים ש"פלשתין" (ראה מפה להלן--"פלשתין" כוללת את ישראל ו"ממלכת ירדן" של היום) צריכה להיות מיועדת כשטח הייחודי שבו ריבונות יהודית תתגבש.

האמיר פייסל הכריז על קבלת הכרזת בלפור מ-2 בנובמבר 1917, וחתם על הסכם עם הארגון היהודי העולמי המאשר ש: "יאומצו כל האמצעים הדרושים לערוב ערבות מליאה למימוש הצהרת בלפור שניתנה על ידי הממשלה הבריטית".

דברים באותה רוח נאמרו במכתבו של האמיר פייסל, מתאריך 3 במרס 1919, לפרופסור פליקס פרנקפורטר, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית: "המשלחת שלנו כאן בפריס מיודעת באופן מלא לגבי ההצעות שהוגשו על ידי הארגון הציוני לועידת השלום, ואנו רואים בהן כצנועות והולמות. אנו נעשה כמיטב יכולתנו, ככל הנוגע לנו, לסייע להם. אנו "מאחלים ליהודים מקרב לב: ברוכים השבים הביתה".

המנדט של חבר הלאומים: מפת פלשתין - 1920

The Christian Mid-East Conference, P.O. Box 82, Poway, California 92064

http://www.cdn-friends-icej.ca/never_arab.html