בחירות עכשיו

סופיה רון

מאז ניצחונה של מפלגת העבודה ביוני 1992,הניצחון אשר סלל את הדרך להסכמי אוסלו, קיים במחנה הלאומי חשש עמוק  מכל מהלך שעלול לגרום להפלתו של ראש הממשלה מהליכוד ולבחירות מוקדמות. לכאורה מדובר בחשש מוצדק שכן הפלתה של ממשלת שמיר הובילה לעלייתו של רבין ואילו הפלתה של ממשלת נתניהו הובילה לעלייתו של ברק.ואולם כעת המצב שונה ועל המחנה הלאומי להתגבר הל סינדרום 1992 ולהקדים את הבחירות  משום שהזמן עובד לטובת מפלגת העבודה. הברירות ייטיבו עם הימין ואילו המשך כהונתה של ממשלת שרון אא"כ יחול תפנית דרסטית במדיניותה, ילך ויכרסם בכוחו .

  במישור המדיני- בטחוני המציאות שונה מזו שאפשרה לשמאל לזכות בשלטון ב-1992 וב-1999. בשתי מערכות הבחירות באותם שנים הוכנע ודוכא הטרור על ידי ממשלות ליכוד,דבר שבאופן פרדוקסאלי פעל לרעתן.בהעדר איום קיומי יום יומי התעלמה החברה הישראלית מהסכנה הביטחונית האורבת לה מאחורי הפרגוד של הקלפי והתרכזה בענייני דת ומדינה ובבעיות הכלכליות-חברתיות כשמפלגת העבודה מבטיחה לפתור את כולן. כעת לא תצליח מפלגת העבודה לנצל את הקלף המנצח ,כלומר להשיח את תשומת הלב הציבורית מהעניין הביטחוני שהרי היום הנושא הוא בראש מעייניה של החברה הישראלית המדממת.וכשהאג נדה של הבחירות היא ביטחונית-מדינית ידה של מפלגת העבודה על התחתונה.

במישור הפוליטי, הבחירות בשונה מ-1992 ו-1999 אמורות לא להחליש אלא לחזק את החזית הלאומית בכנסת. לא זו בלבד שהכנסת הנוכחית שנבחרה ב-1999 על רקע הויכוחים לגבי מידת אשמתו של דרעי לא משקפת כלל וכלל את הלכי הרוח ויחסי הכוחות בעם-על פי הסקרים הימין היה זוכה היום בבחירות לכנסת בניצחון מוחץ כפי שזכה אריאל שרון בבחירות ב-2001.גם במחנה הלאומי עצמו חלו שינוים. חברי המפלגות הוותיקות כמו המפד"ל והליכוד שואפים להחזיר עטרה ליושנה כלומר לחזור למצע ולשורשים. בחירתו של אפי איתם לתפקיד יו"ר המפד"ל  מעידה על רצון חבויה להפוך את מפלגת העסקנים למפלגה ערכית-אידיאולוגית. אשר לליכוד, גם כאן מתגבש רוב הדורש מהנהגת המפלגה לדבוק בערכיה ובמצע שלה. המנהיגות היהודית, מרחב יש"ע, חוג מייסדי הליכוד וכן צעירי התנועה- כל הכוחות שהתאחדו והצליחו לכפות על ההנהגה לפתוח את כינוס המרכז הקרוב בדיון מדיני-כל אלה ישפיעו על עיצובה של הרשימה החדשה של הליכוד לכנסת. ואם גוש ח"כים בעלי אידיאולוגיה מוצקת בתוך הסיעה, יתקשה כל יו"ר המפלגה שעתיד להיבחר לראשות הממשלה, לשבור שמאלה.

לעומת זאת, אם לא יוקדמו הבחירות עלולה מפלגת העבודה להשתקם ולאגור כוח. היום היא נמצאת בשפל המדרגה, במצב שממנו ניתן רק להמריא כי כבר אי אפשר לשקוע עמוק יותר.טועה מי שחושב שהמפלגה תתרסק ותיעלם. היא תשרוד משום שחייבת להיות אלטרנטיבה שלטונית במערכת הפוליטית. ולקראת הבחירות 2003 תפרוש מהממשלה ותטען שדרכו של הימין נכשלה והעבודה מציגה אלטרנטיבה-הפרדה חד צדדית.

הבחירות אם כן הן אינטרס לאומי. הכנסת חייבת לשקף את הלכי רוח בעם ולאפשר לראש הממשלה חופש פעולה אם ימצא לנכון למוטט את הרש"פ. אך הקדמת הבחירות היא גם האינטרס הפוליטי של המחנה הלאומי בכלל והליכוד בפרט אם ברצונו להגדיל את כוחו ולהרכיב את הממשלה הבאה.