גם ברוך יהיה

הלל ויס

הארורים של הרב שלמה אבינר זעזעו אותי. האם כתב פעם הרב אבינר על מי מאנשי השמאל שהוא אינו יהודי? או להפך, רק יצק עליו את שמן הזית הזך הטיפוסי והאופייני לאהבת החינם המביאה עלינו בתוספת האידיאולוגיה של המדינה ככסא ה' את עבודת העגל המתמשכת והמחנכת  להיכנע למוסדות ומימסדים טרוריסטיים במהותם כמו בית המשפט העליון, הפרקליטות והשב"כ – החטיבה היהודית הנושאים את שם הדמוקרטיה והמדינה היהודית לשווא. גם המאמר של דני שלום נגד נוער הגבעות הוא כפיות טובה קשה על נוער טהר חלומות הנושא את הערכים הבסיסיים והטהורים של ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל.

גם ההשוואות של חגי הוברמן של החשודים בפעילות הטרוריסטית עם החאמס מזעזעות ועליהן הוא צריך לדעתי להתנצל פי שבע מאשר על הפגיעה בכבוד הרבנים. השוואות כאלה בין מתיישבים והחמאס שמענו מפי רבין וערפאת. גם אם העצורים נכשלו בעבירות המיוחסות להם עדיין יש תוקף ונתקף. האם לא נרצחו בחודש אדר ניסן למעלה ממאה ועשרים יהודים ללא מענה? עד שבא ליל הסדר שבו ה' שפך את חמתו עלינו. מה יש לקפוץ, כאשר יוודעו העובדות נוכל להגיב. לגבי השערות- עד עתה רוב מוחלט של האשמות היהודים בידי השב"כ היו עלילות בהן השב"כ הוא שהדיח את הקורבנות כולל פרשת רצח רבין. עדין זכורה קפיצתו של המר ז"ל בפרשת חלחול כאשר נרצחו שלושה ערבים בידי ערבים פליליים והשב"כ ורבין ידעו רק ניצלו זאת יחד עם יוסי שריד לשם ניסיון נואל לגירוש יהודי חברון ואילו זבולון המר התמים שוב דיבר על העשבים השוטים שיש לעוקרם. האם לא התייצבו ראשי השב"כ למען הסרבנים או למען מדינה פלשתינית, למען קרירה פוליטית, למען  הקאזינו ביריחו. כנראה ששהות ארוכה בשב"כ ללא פיקוח דמוקרטי של הכנסת גורמת תמיד לאותן תוצאות עליהן התריע בן –גוריון בתקופת הפרשה. שחיתו מוסדות הביטחון תביא לחורבן המדינה. לפיכך עול הוכחת היושר מוטל על השב"כ ולא על המתנחלים המפותים למדוחיהם של אנשי השב"כ.

המנהיגות התורנית והמנהיגות הפובליציסטית צריכה לתת את דעתה גם על דרכיה שלה

על עליבות הנפש שהתבטאה גם בכניעה המבישה בעניין מחיקת הסעיף 'יהודי' מתעודת הזהות ללא מענה פוליטי הולם, אלא בהצטרפות מיותרת וחנפנית לממשלה הבזויה הזו. לצד עשרות אלפי התלמידים שהקימו בעלי הארורים יש די צעירים  וצעירות ההולכים לרעות בשדות מחמת החולשה והעייפות ובעיקר הרטוריקה התורנית האנטי אינטלקטואלית המציפה את עלוני פרשת השבוע. כדאי להתמיד ולשאול מדוע ציבורים ענקיים, דתיים וחרדיים אינם רואים בכם ובייצוגים הפוליטיים שלכם כתובת מוסרית מתמדת ואמינה שתעמוד לעם היהודי בשעת צרה ומה חלקם של חלק מהמנהיגים התורניים המתייחסים  לישיבת מרכז הרב לאורך השנים בהתהוות היסודות החתרניים על ידי הדחייה בארורים. בריבוי הרגשת היתמות של הצאן ללא רועה המרגיש יום יום שהמדינה מעמידה אותו ככלי משחק למכירה באופק המדיני הבא. ששפיכות הדמים האין סופית הנמשכת כאן לא תיעצר לעולם מתוך הכרה ידיעה והכרזה כי הכיבוש כאן בארץ ישראל לגבולותיה  הוא ערבי ומוסלמי ולא להיפך ולפיכך יש לגרש או להכניע את הכובש. הרי אילולא היה הפיגוע בליל הסדר מבצע חומת המגן שכבר נמס לא היה מתחולל ולא הייתה כל הפסקה זמנית בפיגועים.

מהם הדיבורים הללו של הרב אבינר לציית לגדולי ישראל? ככל שהכרתי את הרבנים מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא לא הבחנתי שהם דוגלים באיזה שהוא אופן בסיסמאות המיוחסות לישיבת מרכז הרב. כלומר שהמדינה כמו ארץ ישראל אינה אמצעי לדבר אחר אלא היא במהותה קדושה ולפיכך ראשיה, שריה ויועציה זוכים להגנה מעצם היותם נציגיה של מדינת ישראל. בעיני ההשקפה הזו פסולה מכל וכל. בתולדות המזרחי וההתיישבות הדתית בארץ ישראל היו גם השקפות אחרות כמו דבריו של הרב עמיאל ז"ל מראשי המזרחי וכך גם השקפת אנשי פא"י, השקפותיהם נראות לי אמיתיות ונכונות לתמיד הרבה יותר מההשקפות הרווחות.

גם ההתקפות על חסידי ברסלב שסכנו נפשם בפרשת קבר יוסף נראות לי כפיות טובה. הדבקות   בקבר יוסף וסיכון הנפש בעבורו היא הצבעה על שורש הקיום ותכלית הקיום של היהודים בארץ ישראל. ללא ראשוניות המטרות הללו אין טעם ואין מטרה לכל המלחמות אלא כמלחמות למען האופק המדיני הצפוי  שבחסותו יבוא מחבל לבית אל ובראש ובראשונה הדבר אמור לגבי פרשת הר הבית שהיא שורש הבעיה. עמדתו של הרב אבינר בנושא הזה ידועה והיא שגורמת לאנשים רבים להתפשר ולהקיף את הר הבית עד להסגרתו הסופית במקום לכבוש אותו ואמנם חלק ניכר מאוד מרבני יש"ע  ובראשם הרב דוב ליאור אינו הולך בדרך הזו אלא בדרך הפוכה. כאשר תצליחו כל הרבנים והפוליטיקאים לשבת ביחד ולדבר לפחות רבני הצינות הדתית רבני הר-המור עם רבני מרכז ועם רבני מימד ועם כל הפלגים השונים והמשונים ובוודאי עם הלא-ציונים לא על בסיס מניפולטיבי על בסיס תמים של האזנה שומע איש לרעהו נתחיל להאמין שיש גדולי ישראל שחייבים לציית להם אבל כל זמן שזה אינו קורה ולצערנו גם בקרוב כנראה לא יקרה איש לדרכו פנינו על כל התוצאות החמורות המתגלגלות המסמנות כי גם לגאולה צריכים להיות ראויים ויש נסיגות שאין מהן תקומה.