איש חרמי

ד"ר יאיר ויסמן

לפני שבועות אחדים צרו חיילי צה"ל על לשכתו של פושע המלחמה – יאסר עראפת, אך לא נכנסו פנימה. נשאלת השאלה האם בתולדות עם ישראל קרה כבר מקרה כזה? מה נעשה אז? איזה לקח אנו יכולים ללמוד מכך?

ובכן, בהיסטוריה הארוכה והמגוונת של עם ישראל גם מקרה דומה לזה קרה. בספר מלכים א' פרק כ' נכתב: "... ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל ... ויכו בני ישראל את ארם ... ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר". בן הדד נצור בתוך חדר כאשר הצבא הישראלי סוגר עליו. יוסף בן מתיתיהו מתאר זאת "והתחבא בתא מתחת לאדמה". די מזכיר את הבונקר של עראפת.

מה עושה אחאב בן עמרי מלך ישראל? הוא מוותר לבן הדד על פשעי המלחמה שלו "ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה ... ויכרת לו ברית וישלחהו". יש הסכם הפסקת אש! הכל בסדר! הנביא מיכיהו בן ימלה אומר לאחאב מה דעתו של הקב"ה על מעשהו "כה אמר ה' יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו" ובאמת לא עובר זמן רב, הפסקת האש מופרת "ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב". אחאב מת במלחמה עם ארם בגלל שלא הרג את בן הדד.

עדיין יש בכוחו של אריאל שרון את האפשרות להוציא את עראפת להורג, למרות שעראפת שוחרר ממעצרו. הרעיון לתת לערפאת לצאת מכאן או לחתום איתו על ההסכם כלשהו, הוא הגיוני בערך כמו לחתום הסכם עם גרינג הנאצי. גרינג היה אחד מראשי הנאצים אשר נשפט במשפט נירנברג. במשך המשפט התנהג גרינג ביהירות, עזות מצח וחוצפה למרות מצבו השפל. שחצנותו לא עזרה והוא נשפט למוות בתליה (הגזר דין לא קוים כי גרינג התאבד). מדינת ישראל צריכה ללמוד מבעלות הברית ולמרות היהירות והשחצנות של עראפת, יש להבין כי הוא בסך הכל רוצח שפל אשר מקומו על עמוד התליה.

ד"ר יאיר ויסמן
המחלקה למדעי המחשב
אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 52900

ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
האוניברסיטה העברית, ירושלים 91904